"יש מלחמה, יצאנו להגן על הבית, איזה יופי העורף חזק, אני שמח. בשביל זה אני נלחם"
בית ומשפחה
נולד בבני ברק, בן בכור להוריו עמנואל ורחלי, אח לדניאל ואביטל. בעלה האהוב של חנה ואב לשיר וליה
תכונות אופי בולטות
לוחם ביחידת יחס״ם של גבעתי. בהיותו בן 34 נפל בפעילות מבצעית בחאן יונס במלחמת התקומה. עבד ככלכלן בכיר בבנק מזרחי טפחות. הצטיין בכל דבר שעשה. סיים בהצטיינות תואר ראשון ותואר שני והצטיין בעבודתו. הדבר הראשון שניתן להבחין בו היה חיוכו ונועם הליכותיו. נתינה לאחר. מה שייחד את ערך נתינתו שזה לווה תמיד בנכונות, ברוגע ובשמחה גם כשזה לא היה בזמנים נוחים. היה אדם צנוע ועניו, אדם ערכי וציוני, אהבת התורה, אהבת חיים, איש של אמת וחסד, נוח לבריות, אבא מסור וחבר טוב. הוא ידע להיות החבר הכי טוב בו זמנית עבור מס׳ אנשים שונים ומגוונים וכולם הרגישו מוערכים ואהובים כאילו היו היחידים. איש שיחה, חריף בשכלו ובעל חוש הומור מפותח
סיפורים וחוויות
באחד מימי השישי כשהיה בסיבובי קניות, אדם ניגש אליו וביקש אם יוכל לעזור לו עם צדקה קטנה כדי שיוכל לקנות מצרכים לשבת. אוריאל אמר לו שיש לו מעט כסף בארנק ושיחכה רגע עד שילך להוציא כסף מהכספומט. אוריאל הוציא מהמכשיר 500 ש״ח והיה בדרכו לאדם שמחכה לו. הוא התחרט בדרך וחזר להוציא עוד 500 ש״ח כי מה יספיק האדם לקנות רק ב 500 ש״ח? הוא הגיע לאדם שחיכה לו שאמר לו שחשב שלא היה לו נעים ופשוט נעלם. אוריאל חייך לאדם, נתן לו 1,000 ש״ח, איחל לו שבת שלום ואמר לו תודה שזיכה אותו לעשות חסד ומיד נעלם מבלי לאפשר לאיש להודות לו. על הסיפור הזה מני רבים שמענו מחנה אשתו
תחביבים
את זמנו החופשי בילה בעיקר עם משפחתו. טיולים ומשחקים עם שיר שהיתה בת שנתיים כשנפל. ליה היתה תינוקת בת חצי שנה. בשאר הזמן אהב לעשות כושר, ולבלות בקביעות פעם בחודש עם חבריו וללכת למסעדות שף. תחביב של גילוי מקומות חדשים וטעימים. בין לבין תמיד מצא זמן גם לעזור לאנשים ולעשות חסדים ומצוות בסתר
תרמו והקדישו עמדת תפילין לעילוי נשמת הגיבור
אוריאל כהן הי"ד
שימו לב! עמדה זו היא עמדה ראשונה ומיקומה יקבע לפי דרישת משפחת הנופל
